התמכרות לאוכל – יש חיה כזאת?

מחקרים מצביעים על כך שסוכר ושומן עשויים להיות ממכרים אבל הממצאים שנויים במחלוקת. לאיזה סוגים של מזון קשה לך להתנגד והאם חווית אי פעם סימפטומים של גמילה?

נראה שאנו מכורים לכל דבר בימים אלה: סמרטפון, סקס, קניות ו… ג'אנק פוד. יש כמובן הבדל עצום בין התמכרות קלינית רצינית ושימוש בדימויי התמכרות כמו "אני מת על חומוס, ממש מכור לזה". כמובן שאנחנו זקוקים למזון כדי לחיות, אבל האם אנחנו עשויים להיות תלויים במזונות לא בריאים באותה הדרך שבה אנחנו מפתחים תלות בסמים?

חולדות לא יכולות לסרב לג'אנק פוד
לפני כעשור, קבוצה של פסיכיאטרים אמריקאים החוקרים בעיות השמנה, החליטה לבדוק אם ניתן להוכיח את הטענות על התמכרות לאוכל. הם המציאו סדרה של מחקרים שבה הוצעו לחולדות מזון ממותק או שומני וטעים מאוד בעוד שהיתה להם את האפשרות לבחור באוכל הבריא הרגיל שלהם. החוקרים מצאו סימנים של סובלנות, נסיגה, השתוקקות ושינויים מדידים בכימיקלים עצביים כמו דופמין ושחרור חומרים דמוי אופיום. נראה היה כאילו החולדות מכורות לסמים, והיו אף מוכנות לסבול שוקים חשמליים כדי לקבל את המנה שלהם.

היום, מודל ההתמכרות לאוכל הוא עדיין צעיר יחסית ושנוי במחלוקת. עם זאת, נערכו מחקרים נוספים כדי לאמת את הממצאים הראשוניים הללו. יש כבר כמה מחקרים שנעשו בבני אדם לאחרונה שבאמת מצאו מאפייני התמכרות. השאלה שעלתה היא האם זה הטעם או המזין (כלומר סוכר או שומן), שגורם לתחושת היי כשהוא מתעכל?. יתכן גם שמדובר בשניהם יחד. במחקר החולדות הן קיבלו סוכר בנפרד ומוצרי שומן בנפרד, ובשני המקרים נגרם שחרור דופאמין במוח. מה שאומר ששניהם ביחד משחררים מנת דופמין כפולה.

מהו האוכל הכי ממכר?
עד כה, המחקרים התמקדו בשומן וסוכר,לאו דווקא במוצרים ספציפיים. עם זאת, ברור כי שומן וסוכר מייצרים תגובות שונות במערכת הגמול של המוח. עם עליה ברמת הסוכר, החולדות מראות סימנים ברורים של נסיגה, רעד, הזעה, שינויים בטמפרטורת גוף וחרדה. הם מראים שינויים במוח בתנאי השחרור של כימיקלים כמו דופמין ואופיואידים, בניגוד לשומן שלו אין את האפקט הזה. לדעת החוקרים זה לא בהכרח אומר שהוא פחות חזק מאשר סוכר. החוקרים מנסים לעשות הקבלה להתמכרות לסמים כאשר הם מצביעים על השוני בתגובות להתמכרות בין קוקאין להרואין.

נשים עם פוסט טראומה הולכות יד ביד עם התמכרות והפרעות אכילה.

בסקרים על העדפת אוכל אצל בני אדם נמצאו המועדפים על פי הסדר הבא: גלידה, שוקולד, צ'יפס, ממתקים שונים, לחם ופסטה.
זה כמובן לא מצביע בהכרח על התמכרות. כפי ש-90% מהאוכלוסיה שותה משקאות חריפים אך רק 10% מוגדרים כמכורים. ואם התמכרות לאוכל הינה דבר אמיתי, זה בהחלט יכול לשמש כתירוץ להשמנה.
אז איך נדע להגדיר התמכרות?
זה נושא לויכוח מתמשך. אנשי מקצוע ישתמשו בקריטריוני האבחון על פי המדריך הסטנדרטי ובסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. כך שהקביעה תהיה על פי הסטנדרטים הבאים:
סבילות של הגוף, אכילה בכמויות הולכות וגדלות. רצון גדול להפחית תוך נסיונות כושלים. חלק גדול מהזמן מוקדש לנושא האוכל והאכילה. גם לאחר הכרה בבעיה, הדחף הופך בלתי נשלט.

הספקנים אומרים כי מחקרי החולדה הם נחמדים אך המידה שבה ניתן להסיק מהם לגבי בני אדם היא מוגבלת מאד. האם כל דבר טעים הופך בהכרח לסכנה עבורנו?
כאן אנחנו כבר על גבול הסטנד אפ קומדי. המונח "התמכרות" הופך למונח שימושי שחל על הרבה התנהגויות אנושיות. התמכרות למיטת שיזוף, התמכרות לפייסבוק וכו'. בקרוב תוקם קבוצת תמיכה לאכלני פיסטוק כפייתיים. האם נתחיל להעמיד לדין הורים שמאכילים את ילדיהם "היטב"?.

תגובות

avatar
  הרשם  
קבלי הודעה על: