האם המריחואנה היא באמת סם השער לסמים קשים יותר?

למרות שיש קשר בין שימוש במריחואנה וסמים אחרים, אין ראיות חותכות לכך שסם אחד גורם לשימוש בסם אחר. המדע בנושא זה רחוק מלהיות מיושב. ההנחה שבמחלוקת נקראת: "תיאורית השער".

castle-gate-1022177_640

"תאוריית השער" מתייחסת לרעיון שחומר אחד – מריחואנה במקרה זה, מוביל לשימוש בסמים קשים יותר או שימוש לרעה בתרופות. זו נקודה חשובה בדיון הציבורי בשאלת הלגליזציה של המריחואנה.

מחקרים באוכלוסיות גדולות של משתמשי סמים אכן מצאו כי רובם החלו את השימוש שלהם עם מריחואנה אך המחקרים אינם מראים קשר סיבתי מוצק לשימוש שלהם בסמים אחרים. רק בגלל שמעשני מריחואנה עשויים לעבור לשימוש מתמכר בסמים קשים מאוחר יותר, אין פירושו כי שימוש במריחואנה בהכרח יגרום להסלמה של השימוש בסמים.

למרות שההנחה הבסיסית תומכת בתאוריית השער, ואולי אף ישנם עדויות הנתמכות בסקרים ומחקרים. עדיין לא תמצאו הסכמה בתוך הקהילה המדעית.

מכניזם ביולוגי
חשוב לציין שיש שתי אפשרויות שונות שבהן מריחואנה או סם קל אחר עשויים לפעול כסם שער.
האחת, סיבות חברתיות ותרבותיות ונגישות לסמי רחוב. והשניה היא סיבות ביולוגיות או תרופתיות.
כמה מחקרים מצאו סיבות ביולוגיות מתקבלות על הדעת שמריחואנה ובעיקר ניקוטין ואלכוהול יובילו לשימוש לרעה בסמים אחרים, אך מחקרים אלה נערכו בעיקר בחולדות וממילא לא הפיקו תוצאות חד משמעיות שניתן באמצעותם לערוך השוואה לבני אדם.

במחקר שפורסם בשנת 2007 בכתב העת Neuro Psychopharmacology, חוקרים טיפלו בכמה חולדות בגיל ההתבגרות עם THC (החומר הפעיל העיקרי במריחואנה). החולדות קיבלו גישה חופשית להרואין והתצפית בהן גילתה כי החולדות שטופלו ב-THC העלו באופן עקבי את השימוש שלהם בהרואין, ואילו החולדות שלא טופלו ב-THC שמרו על רמה יציבה של צריכת הרואין.

ממצאים אלה אינם יחודיים למריחואנה. ניקוטין ואלכוהול זמינים לציבור ולרוב הם החומרים הראשונים הנצרכים על ידי אנשים צעירים. המחקרים על הכימיה של המוח והשפעת המריחואנה על תגובה לתרופות אחרות קרו רק במחקרים בבעלי חיים אלה. שיוך התוצאות או השוואתם לבני אדם הוא בעייתי.

ישנם רמזים ביולוגיים להשפעות תאוריית השער בבני אדם. מחקר שנעשה ב-311 זוגות תאומים ופורסם בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי בשנת 2003, בחן את הסיכון לטווח ארוך באלה שנחשפו לשימוש במריחואנה בגיל מוקדם.
אחד מכל קבוצת תאומים השתמש במריחואנה לפני גיל 17 והאחרים לא. נמצא כי התאומים שהשתמשו במריחואנה בשלב מוקדם בחייהם היו בסיכון גבוה של פי 5 ויותר לשימוש ותלות בסמים מאשר אחיהם. משמעות הדבר הוא כי הקשר בין שימוש במריחואנה ושימוש בסמים מאוחר יותר לא יכול להיות מוסבר על ידי גורמים גנטיים ולכן הממצאים תומכים בתאוריית השער.

המחקר הזה משאיר הרבה שאלות ללא מענה, האם המריחואנה היא זו שעשתה את השינוי אצל תאום אחד שיצר סיכוי גבוה יותר לשימוש בסמים אחרים?. מה היה באח תאום אחד שגרם לו להשתמש במריחואנה לעומת האח השני שלא השתמש כלל?. אין תשובה ברורה לכך והכל תלוי בגורמי סביבה משתנים. סביר להניח שיש כנראה כמה גורמים שצריכים לעבוד יחד. אפשר גם לתהות על הקשר הגנטי מכיוון שלא צויין אם מדובר בתאומים זהים.

 

סיבות נסתרות ודפוסים בינלאומיים
הראיות הביולוגיות לתאוריית השער הן מגוונות וקשות לפירוש. עדויות ספציפיות למנגנונים אפשריים אחרים אינן בנמצא ושום דבר אינו ברור וחד משמעי.

הגרסה התרבותית/חברתית של תאוריית השער גורסת כי עצם היותו של אדם בסביבת מריחואנה והאנשים המשתמשים בה, סביר להניח כי בסופו של דבר ינסה שימוש גם בסמים אחרים. בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שאדם שמשתמש במריחואנה עשוי לסגל לעצמו התנהגות של נטילת סיכונים, מה שיעלה את הסיכוי להשתמש גם בסמים אחרים. כנראה שאין קשר סיבתי בין מריחואנה לסמים אחרים, וזו רק פונקציה של זמינות המריחואנה לעומת סמים שקשה יותר להשיגם.

זמינותם של סמים מעלה את הסיכון לשימוש ראשון, ושימוש ראשון מעלה את הסיכון למעבר חד לסמים מסוכנים יותר.

מחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת התלות בסמים ואלכוהול, שבחן דפוסי שימוש בסמים על פני 17 מדינות, מצא (עם מעט יוצאים מהכלל) כי שימוש מוקדם במריחואנה ניבא שימוש בסמים קשים מאוחר יותר. אם כי גם כאן העדויות אינן חד משמעיות ושונות במעט ממדינה למדינה.

במדינות שונות נמצא דפוסים שונים של שימוש בסמים. לדוגמא, ביפן שבה שיעור נמוך מאוד של שימוש במריחואנה 1.6% עד גיל 29, יש יותר צעירים שמשתמשים בסמים לא חוקיים אחרים מאשר במדינות אחרות. אם כך, אי החשיפה או נגישות למריחואנה בגיל מוקדם יותר, לא מתכתבת עם העליה בשימוש בסמים אחרים. במילים אחרות: להגבלת הנגישות למריחואנה אין כל השפעה על השימוש בהרואין וקוקאין.

האם לגליזציה של המריחואנה תעלה את שעור ההתמכרות?

תומכי הלגליזציה טוענים לכך שהמעמד הלא חוקי של מריחואנה תורם להשפעות השער שלה. המכניזם כאן הוא פשוט, משתמשי מריחואנה לא חוקית יהיו חשופים לסמים בלתי חוקיים אחרים דרך אינטראקציות חברתיות ועצם פעולת רכישת הסם ברחוב.
מחקר מצא כי השימוש במריחואנה היה פחות מקושר לשימוש בסמים אחרים בהולנד, שבה ניתן לרכוש מריחואנה באופן חוקי ב"בתי קפה" יעודיים (CoffeeShop), מאשר במדינות אחרות ובהן ארצות הברית.
נייר עבודה שבחן את הניסיון ההולנדי עם מריחואנה חוקית. מדבר על החלשות "אפקט השער" בהולנד שבה כ-15 מכל 100 משתמשי קנביס ניסו קוקאין. זהו שעור נמוך ממדינות אחרות שבהן המריחואנה אינה חוקית כגון: ארה"ב, סקוטלנד, איטליה או נורבגיה.

אז מבחינה מדעית לא ניתן לשלול את תאוריית השער אבל אין גם הוכחות לחיוב. הקהילה המדעית כמו גם מובילי דעת קהל חברתיים ימשיכו לנהל את הוויכוח ותאוריית השער תשאר כנראה שנויה במחלוקת.

מקורות: factcheck  |  מכון הבריאות הלאומי האמריקאי

תגובות

avatar
  הרשם  
החדש יותר הישן יותר
קבלי הודעה על:

מעניין,מלא מחקרים,מלא מסקנות.
החומר הכי טוב בשבילי,אלה החיים על נקי.

ג'ורג'
ג'ורג'

סמך על המחקרים