ההשפעות ארוכות הטווח של המריחואנה על המוח

ידוע כי לתרופות ולסמים בכלל יש תופעות לוואי. הדיון סביב המריחואנה, תועלת מול עלות, צריך לקחת בחשבון כי לשימוש לרעה ישנן השלכות. המחקרים שנעשים כיום צריכים להאיר את עינינו גם לצד הזה.

ראיות משמעותיות ממחקר בבעלי החיים וממספר גדל והולך של מחקרים בבני האדם, מצביעות על כך שחשיפה למריחואנה במהלך גיל ההתפתחות עשויה לגרום לשינויים לטווח ארוך במוח (חלקם אף בלתי הפיכים).

מחקרים בחולדות הראו כי חשיפה ל-THC במהלך ההתפתחות קשורה למערכת התגמול שמשתנה ומגדילה את הסבירות שהחולדה תפנה לסמים אחרים (הרואין) כאשר ניתנת לה ההזדמנות.
מחקרי הדמיה במתבגרים אנושיים מראים כי משתמשים קבועים במריחואנה מראים קישוריות עצבית לקויה באזורים ספציפיים במוח המעורבים במגוון רחב של פונקציות ביצועיות כמו זיכרון, למידה, ושליטה בדחפים בהשוואה למי שאינו משתמש.

תיאורית סם השער

"תאוריית השער" מתייחסת לרעיון שחומר אחד – מריחואנה במקרה זה, מוביל לשימוש בסמים קשים יותר או שימוש לרעה בתרופות. זו נקודה חשובה בדיון הציבורי בשאלת הלגליזציה של המריחואנה.

הממצאים האחרונים עשויים לעזור להסביר את תוצאותיו של מחקר גדול שנערך בניו זילנד, שמצא כי שימוש תכוף ומתמשך במריחואנה החל בגיל ההתבגרות היה קשור עם אובדן ממוצע של 8 נקודות IQ. במחקר זה עלה, כי מי שהשתמשו במריחואנה בכבדות כבני נוער והפסיקו להשתמש כמבוגרים לא החזירו לעצמם את נקודות ה-IQ שהלכו לאיבוד. לעומתם, משתמשים שהחלו להשתמש במריחואנה בבגרות לא איבדו נקודות IQ.

המערכת האנדוקנבינואידית משחקת תפקיד חשוב בהיווצרות התקינה של סינפסות (הקשרים בין הנוירונים) במהלך ההתפתחות המוקדמת של המוח, ותפקיד דומה יש לעידון של קשרים עצביים בגיל ההתבגרות.
תוצאות אלו מצביעות על כך שיש למריחואנה השפעה ארוכת טווח על משתמשים צעירים, שהמוח שלהם עדיין עסוק בבניית קשרים חדשים והבשלה בדרכים אחרות.

היכולת להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של המריחואנה על המוח האנושי מהמחקרים האחרונים, מוגבלת לעתים קרובות משום שמשתתפי המחקר משתמשים כנראה בחומרים נוספים אחרים, ולעתים קרובות הנתונים על בריאותם או מצבם הנפשי לפני המחקר מוגבלים.

בעשור הקרוב, המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, מתכנן לממן מחקר גדול לאורך זמן שיעקוב אחר מדגם גדול של אמריקאים צעירים מתקופת הילדות המאוחרת (לפני השימוש הראשון בסמים) עד לבגרות מוקדמת. המחקר ישתמש בהדמיה ובכלים מתקדמים אחרים כדי להבהיר בדיוק איך ובאיזו מידה מריחואנה וחומרים אחרים, בנפרד או בשילוב, משפיעים על התפתחות המוח בגיל ההתבגרות.

מריחואנה, זכרון וההיפוקמפוס בחולדות.
hippocampus (4)תמונת המוח מגלה רמות גבוהות (שמוצגים בכתום וצהוב) של קולטני הקנבינואידים בחלקים נרחבים, כולל קליפת המוח, ההיפוקמפוס, המוח הקטן, והגרעין הנסמך.
פגיעה בזיכרון משימוש במריחואנה נגרמת מכיוון שהחומר הפעיל THC משנה את האופן שבו המידע מעובד בהיפוקמפוס, אזור המוח האחראי ליצירת זיכרון.

רוב הראיות התומכות בקביעה זו מגיעות ממחקרים בבעלי חיים. לדוגמא, חולדות שנחשפו ל-THC ברחם, זמן קצר לאחר לידה או בגיל ההתבגרות, הראו קשיים בולטים עם משימות למידה וזיכרון מאוחר יותר בחיים. יתר על כן, הוכח כי פגיעה קוגניטיבית בחולדות מבוגרות קשורה בשינויים מבניים ותפקודיים בהיפוקמפוס כתוצאה מחשיפה ל-THC בגיל ההתבגרות.

אנשים בגיל מבוגר מאבדים תאי עצב בהיפוקמפוס, דבר זה מקטין את היכולת שלהם ללמוד מידע חדש. חשיפה כרונית מגיל צעיר ל-THC עלולה לזרז אבדן נוירונים בהיפוקמפוס.
המחקר בחן חולדות שנחשפו ל-THC כל יום במשך 8 חודשים (כ-30 אחוזים מתוחלת החיים שלהם) בהן נראתה רמה של אובדן תאי עצב (בגיל 11 עד-12 חודשים) השווה לרמה של בעלי חיים בגיל כפול שלא נחשפו ל-THC.

תגובות

קבלי הודעה על:
avatar