האם יש מצב שאתם מגדלים בבית מכור?

כשאתה מגלה להפתעתך כי בנך / בתך נפלו (חו"ח) אל זרועותיה של ההתמכרות, זה לוקח אותך לנסיעה דרך הגיהנום. הרי לא יעלה על הדעת שהילד שלי יכול להתמכר. זה לא קורה לאנשים "נחמדים", נכון?

arrowבדרך החשיבה שלנו, התמכרות זה משהו שקורה לאנשים אחרים. אנשים שאינם יכולים לשלוט בחייהם או בהתנהגותם. וכשזה קורה, השאלה הראשונה שעולה בראש ומהדהדת היא: מה עשינו לא בסדר ולמה זה קורה לנו?

לעיתים אנו מכים על חטא מכיוון שאנו לא הורים מושלמים על פי המודלים החברתיים המוכרים. מצד שני אנו נותנים לילדינו את כל מה שיש לנו מבחינה חומרית אך לא תמיד ממלאים את צרכיהם הרגשיים. אנחנו עסוקים בלחיות ולמלא את צרכינו החומריים ולא תמיד אנו מספיק מעורבים בחייהם של ילדינו.
גם כשאנו שומרים על קווי תקשורת פתוחים אתם, לא הכל אנו יודעים, אבל מאמינים כי הענקנו מספיק כדי שלא ילכו במדרון החלקלק אז איך קורה כי דווקא אחד מהם בוחר ללכת בנתיב הסכנה וההרס והאחר לא? הרי הם גדלו עם אותם ההורים, אותו החינוך, אותם הכללים.

אז האם אתם מגדלים מכור?
בחברה שלנו, אנחנו ממהרים לשפוט הורים על תקלות של ילדיהם, במיוחד כאשר מדובר בסמים או אלכוהול. יחד עם זאת, צריך להבין כי התמכרות אמיתית אינה אשמתו של אף אחד. לא יותר מכל מחלה אחרת, בין אם מדובר בשפעת, דלקת כלשהי או סוכרת.
יתר על כן, כל קבוצות התמיכה ותכניות שנים-עשר הצעדים למשפחות מכורים, מציעות סיסמא שהיא אבן דרך למשפחה: "אני לא גרמתי לזה, אני לא יכול לשלוט בזה, אני לא יכול לרפא את זה."

ידוע כי תורשה קשורה למחלות רבות, כולל התמכרות, אך אורח חיים ממלא תפקיד מרכזי גם כן. הקשר בין עישון וסרטן ידוע, כמו גם הקשר בין תזונה וסוכרת. ואנחנו כמובן יודעים שדיאטה ופעילות גופנית משפיעים על בריאות הלב. אותו הדבר כשמדובר בהתמכרות. ישנם גורמי סיכון והתנהגויות שעשויות להגדיל את הסיכוי לכך שמישהו יפתח את המחלה המורכבת הזו.

בדיוק כמו שאנחנו מתגוננים ומגינים על ילדינו בפני איומים שונים לאורך ימי חייהם, הורים יכולים להשתמש בהשפעה שלהם כדי לנסות ולהפחית את הסיכון. אמנם אין ביכולתנו לקבוע את הפגיעות שלהם להתמכרות, אך ישנם מספר גורמי סיכון עיקריים ידועים.

הקשר בין העדפת ילדים לשימוש בסמים

האם אפליית הורים והעדר תמיכה ואהבה עשויים להגדיל את הסיכון להתמכרות בבגרות?
קרא עוד >>

היסטוריה של שימוש בסמים במשפחה
שימוש בסמים והתמכרות נוטים לעבור בתורשה. אך נטייה גנטית לבדה עדיין אינה מנבאת התמכרות. יש לזכור כי מדובר בעיקר בהתנהגות נרכשת (נלמדת) והמקום הראשון הוא הבית. ילדים ירצו לחקות את הוריהם, ועל פי רוב זה מתחיל בשימוש לרעה בתרופות מרשם, ממשיך באלכוהול ובטח כאשר מי מבני המשפחה משתמש בסמים באופן כרוני. רצוי לעודד את הילדים להנזרות מאלכוהול וסמים אחרים. המשימה הזו מרתיעה, במיוחד בהתחשב בלחצים שמתבגרים נתונים בהם.

נגישות לסמים ואלכוהול ואפילו טבק מגבירים את הסיכון להתמכרות. חשוב שנזכור כי זרעי ההתמכרות נובטים בגיל ההתבגרות. הגיל הממוצע של תחילת השימוש בסמים ואלכוהול אצל רוב המכורים המבוגרים הוא בין 12 ל-14. בני נוער שמתחילים להשתמש באלכוהול לפני גיל 15 הם בסיכון של פי 5 לפתח התמכרות מבני נוער שיימנעו מכך.

כמחצית מהמתמכרים סובלים בנוסף מהפרעות קשב וריכוז, דיכאון, חרדה, הפרעות במצב רוח, סכיזופרניה או מחלות נפש אחרות.
במצב זה של סיכון מוגבר להתמכרות, הורים צריכים להבטיח שילדיהם יקבלו טיפול וייעוץ נכונים לבעיות בריאות הנפש. טיפול כזה יפחית את הסיכון של שימוש בסמים לא חוקיים ואלכוהול כתרופה עצמית. ההתמכרות עצמה היא סוג של הפרעה נפשית וזה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.
הדבר החשוב הנוסף הוא לדעת כי יש קשר הדוק בין טראומת ילדות (התעללות פיזית, נפשית או מינית) להתמכרות בגיל ההתבגרות.

מדענים וחוקרים מנסים ללמוד על התפתחות המוח בגיל ההתבגרות. מחקרים של השנים האחרונות מראים כי השנים שבין גיל 12 ל-24 הם הזמן שבו סמים יכולים להמיט את ההרס הגדול ביותר ולגרור אדם לשנים רבות של שימוש.

בסופו של הדבר אף אחד לא יכול לשלוט בבחירות ובהתנהגות של אדם אחר, אפילו לא הורה על ילד. ילדים יעשו את הבחירות שלהם. יש רבים שיטענו כי בני נוער מתנסים עם אלכוהול וסמים ללא קשר למה שאנחנו עושים כהורים. סביר להניח כי זה נכון לפחות חלקית, אבל חינוך למניעת סמים בבית עדיין יכול לעזור לצמצום הנזק גם אם זה רק יעכב את תחילת השימוש עד לבגרות.

תגובות

קבלי הודעה על:
avatar