כל מה שרצית לדעת על התמכרות

מהי התמכרות, איך זה עובד עלינו, למה זה קורה לאחד ולא לחברו ומה הגורמים לכך? לאף אחד אין את כל התשובות אבל העיקר מרוכז לפניכם.

arrowרבים אינם מבינים למה או איך אנשים אחרים התמכרו לסמים או אלכוהול. ההנחה הרווחת והמוטעית היא שהמתמכרים הם חסרי עקרונות או כוח רצון ושאינם מוסריים. לדעת הרוב, כל אחד יכול להפסיק את השימוש, פשוט על ידי הבחירה לשנות את התנהגותו.

המציאות היא שונה לחלוטין. התמכרות לסמים או אלכוהול היא מחלה מורכבת, ההגדרה הקלינית הקרובה ביותר היא "ליקוי או מחלה במוח"  (Brain disease). להפסקת השימוש יש צורך ביותר מאשר כוונות טובות או רצון חזק. למעשה, משום שהסמים משנים את המוח בדרכים המעודדות שימוש כפייתי, הגמילה מהם היא קשה, ואפילו לאלה שמאד רוצים להיגמל.

ההתקדמות המדעית וחקר בעיית הסמים וההתמכרות, מאפשרים לנו לדעת יותר על איך סמים ואלכוהול עובדים על המוח, יותר מאי פעם. אנחנו גם יודעים שניתן לטפל בהצלחה בבעיית ההתמכרות, כך שאפשר לעזור למכורים להפסיק להשתמש ולנהל חיים יצרניים.

לא נכנס כאן לאומדני העלויות לחברה. אך ההשלכות החברתיות של שימוש בסמים הן הרסניות, וכוללים את אבדן היצרנות, התפוררות משפחות, נשירה מלימודים, אלימות במשפחה ובכלל, התעללות בילדים, בריאות ומאבק בפשע.

מהי התמכרות לסמים?
התמכרות היא מחלה כרונית, ההישנות שלה הופכת אותה למצב של התנהגות כפייתית, על אף ההשלכות המזיקות למשתמש ולסובבים אותו או אותה. ברוב המקרים ההחלטה הראשונית להשתמש בסם היא החלטה עצמאית. השינויים במוח המתרחשים לאורך זמן השימוש מאתגרים את השליטה העצמית של המשתמש ופוגעים ביכולת שלו או שלה להתנגד לדחף העז להשתמש עוד ועוד.

למרבה המזל, קיימים טיפולים זמינים כדי לעזור לאנשים להתמודד עם ההשפעות ההרסניות של ההתמכרות. מחקרים מראים כי שילוב של תרופות עם טיפול התנהגותי הוא הדרך הטובה ביותר עבור רוב המכורים. ישנן גישות טיפול המותאמות לדפוסי השימוש בסמים או אלכוהול, ולבעיות פסיכיאטריות וחברתיות שעולות מתוך השימוש בסמים.
בדומה למחלות כרוניות אחרות, כגון סוכרת, אסתמה, או מחלת לב, ההתמכרות ניתנת לטיפול בהצלחה. וכמו עם מחלות כרוניות אחרות, ישנן נסיגות גם במחלה זו. גם שימוש חוזר אינו מעיד על כישלון אלה על צורך בהתאמה ובטיפול נוסף.

מה קורה למוח שלך כאשר אתה לוקח סמים?
סמים מכילים חומרים כימיים ואחרים שמנצלים את מערכת התקשורת של המוח ומשבשים את דרכם של תאי העצב לשלוח, לקבל, ולעבד מידע. ישנן לפחות שתי דרכים שבהן סמים גורמים להפרעה זו:
1) על ידי חיקוי המוליכים הכימיים הטבעיים של המוח.
2) על ידי גירוי יתר של מערכת הגמול של המוח.

לסמים מסויימים (למשל מריחואנה או הרואין) יש מבנה דומה למוליכים הכימיים הנקראים נוירוטרנסמיטורים, המיוצרים על ידי המוח באופן טבעי. דמיון זה מאפשר להם להערים על הקולטנים במוח ולהפעיל את תאי העצב באופן חריג.

סמים אחרים, כגון קוקאין או מתאמפטמין, יכולים לגרום לתאי העצב לשחרר כמויות גדולות באופן חריג של נוירוטרנסמיטורים טבעיים (בעיקר דופמין), כדי למנוע את המחזור הרגיל של חומרים כימיים אלה במוח, אשר תפקידם הוא לכבות את האיתות בין תאי עצב. התוצאה היא מוח מוצף בדופמין שהוא האחראי על התנועה, הרגש, המוטיבציה ותחושות ההנאה.
גירוי יתר של מערכת הגמול, אשר בדרך כלל מגיבה להתנהגויות טבעיות הקשורות להישרדות, מייצר תופעות אופוריה בתגובה לסמים. תגובה זו מייצרת דפוס חיזוק ש מלמד את המשתמש לחזור על ההתנהגות המתגמלת של שימוש לרעה.

הפעם הראשונה היא בחירה. ההתמכרות היא לא בחירה, היא התוצאה!

כאשר השימוש בסמים מתמשך, המוח מתאים את עצמו לעליות הדרמטיות בדופאמין על ידי כך שהוא מפחית את ייצור הדופמין או על ידי צמצום מספר קולטני הדופאמין במעגל הגמול. עקב כך פוחתת יכולת המשתמש ליהנות מהסמים, ולא רק, אלא גם מדברים אחרים שבעבר גרמו לו הנאה. ירידה זו שהיא בעצם התפתחות סבילות לסמים, גורמת לו להשתמש שוב ושוב בניסיון להחזיר את רמות הדופמין למצב הקודם. אך בגלל הסבילות הוא נזקק לכמויות הולכות וגדולות יותר של הסם על מנת להשיג את האפקט שאליו הוא רגיל.

שימוש ארוך טווח גורם לשינויים במערכות כימיות אחרות במוח. גלוטמט (חומצה גלוטמית) הוא מוליך עצבי שמשפיע על מעגל הגמול והיכולת ללמוד. כאשר הריכוז האופטימלי של גלוטמט משתנה על ידי שימוש בסמים, המוח מנסה לפצות על כך, דבר שיכול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי. מחקרי הדמיה מוחית של מכורים לסמים הראו שינויים באזורים במוח שהם קריטיים לשיפוט, קבלת החלטות, למידה וזיכרון ושליטה על התנהגות. שינויים אלה יכולים לגרום למשתמש להמשיך לצרוך סמים באופן כפייתי למרות ההשלכות השליליות וההרסניות. זה בדיוק הטבע של התמכרות.

מדוע אנשים מסוימים מתמכרים בעוד שאחרים לא?
אין גורם אחד שיכול לחזות אם אדם עשוי להתמכר לסמים. הסיכון להתמכרות הוא שילוב של גורמים הכוללים ביולוגיה, סביבה חברתית, טראומות ילדות וגיל או שלב התפתחותי. ככל שיהיו יותר גורמי סיכון, כך גובר הסיכוי כי שימוש בסמים עשוי להוביל להתמכרות.

הגנים שאיתם אנו נולדים בשילוב של השפעות סביבתיות, אחראיים לכמחצית מקרי ההתמכרות. בנוסף, מגדר, מוצא אתני והפרעות נפשיות כאלה ואחרות עשויים גם הם להשפיע על רמת הסיכון לשימוש בסמים והתמכרות.

הסביבה שלנו כוללת השפעות רבות ושונות, ממשפחה וחברים למעמד חברתי סוציו-אקונומי ואיכות החיים באופן כללי. עד לגורמים כמו לחץ חברתי, התעללות פיזית ומינית ומתח נפשי. כל אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על הסיכוי לשימוש בסמים, התמכרות והסלמה בחייו של אדם.

גורמים גנטיים וסביבתיים ואינטראקציה עם שלבי התפתחות קריטיים בחייו של אדם, ישפיעו על פגיעותו למחלת ההתמכרות. למרות שנטילת סמים בכל גיל יכולה להוביל להתמכרות, ברור כי ככל שגיל תחילת השימוש בסמים הוא נמוך, כך גדל גם הסיכון להתמכרות בהמשך. בתקופת ההתבגרות, אזורים במוח ששולטים בקבלת החלטות, שיקול דעת ושליטה עצמית עדיין מתפתחים, בני נוער מועדים במיוחד להתנהגויות שיש בהן לקיחת סיכונים, וזה כולל בין היתר סמים ואלכוהול.

מניעה היא המפתח!
התמכרות לסמים היא מחלה שניתן למנוע. תוצאות מחקרים ותכניות מניעה הראו כי מעורבות משפחות, בתי ספר, קהילות והתקשורת, יעילות בהפחתת השימוש בסמים. למרות אירועים רבים שאנו נתקלים בהם וגורמים תרבותיים שמשפיעים על מגמות השימוש בסמים, כאשר בני נוער תופסים את השימוש בסמים כמזיק, הם מפחיתים את המעורבות שלהם בפעילות זו. לכן, חינוך וקירוב הם גורם מרכזי בסיוע לבני הנוער והציבור הרחב להבין את הסיכונים של השימוש בסמים. מורים, הורים ואנשי מקצוע חייבים להמשיך לשאת את המסר, שהתמכרות לסמים ואלכוהול ניתנת למניעה אם רק לא נתחיל.

תגובות

avatar
  הרשם  
קבלי הודעה על: